במאמר זה ננתח שני סגנונות העברת מסר מרכזיים: הסגנון המנהיגותי והסגנון המקצועי-דיווחי,
ונסביר מתי ואיך להשתמש בכל אחד מהם כדי לייצר אימפקט מקסימלי מול הקהל שלכם.
תקשורת אפקטיבית היא מעבר לתוכן המילים; היא עוסקת בתיאום מושלם בין המטרה לבין סגנון ההגשה. הדגמה חיה לכך קיבלנו בתדרוך המשותף של שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת' (Pete Hegseth), ויו"ר המטות המשולבים, דן קיין (Dan Caine), בנושא ההתקדמות המכרעת מול איראן.
למרות ששניהם דיברו על אותו אירוע, הם הציגו סגנונות העברת מסר שונים בתכלית שמייצגים את המתח בין הדרג המדיני לדרג המקצועי.
1. סגנון ההצהרה: המודל של פיט הגסת'
הגסת', שמגיע עם רקע בתקשורת ובפוליטיקה, מדגים את סגנון ה"הצהרה". זה סגנון העברת מסר שנועד לעצב נרטיב, לייצר כותרות ולהקרין עוצמה מנהיגותית.
המאפיינים הוורבליים: הגסת' משתמש במשפטים קצרים, חדים וברורים. הוא לא מסתבך בפרטים טכניים אלא מתמקד בשורה התחתונה: "התקדמות מכרעת", "תוצאות בשטח". המטרה היא לייצר מסרים שקל לצטט בתקשורת (Soundbites).
הדגשה רטורית: הוא משתמש בטון דיבור דינמי, עוצר להפוגות (Pauses) מתוזמנות ומדגיש מילים שמעבירות את הנחישות של הממשל.
שפת גוף: התקשורת הלא-מילולית שלו אקטיבית. הוא משתמש במחוות ידיים גדולות ופתוחות שתופסות מקום ומשדרות ביטחון עצמי גבוה. זו שפת גוף שנועדה להוביל רגש ולהגדיר את הטון של האירוע.
2. סגנון הדיווח: המודל של דן קיין
לעומתו, האדמירל דן קיין מייצג את איש המקצוע המובהק. תפקידו אינו לעצב את הפוליטיקה אלא לספק את התימוכין המקצועיים והדיוק המבצעי.
המאפיינים הוורבליים: קיין משתמש במשפטים ארוכים יותר ובסדר כרונולוגי של האירועים. הוא צולל למונחים מקצועיים ולעובדות יבשות. המטרה שלו היא לא "להלהיב" אלא "לדווח" בדיוק מרבי.
ההגשה: טון הדיבור שלו נוטה להיות מונוטוני, ללא דרמה מיותרת. כפי שקורה לעיתים קרובות בסגנון זה, הקהל עלול לאבד ריכוז אחרי דקות ספורות (בשל העדר ה"פיקים" הרגשיים), אך האמינות המקצועית שהוא משדר היא גבוהה מאוד.
שפת גוף: מחוות הידיים שלו קטנות ומדודות, והבעות הפנים מאופקות. זו שפת גוף שמכוונת לשליטה עצמית, ריכוז ואמינות טכנית.
אז אתם בטח שואלים את עצמכם: מתי נכון להשתמש בכל אחד מהסגנונות האלו בעבודה היומיומית שלנו? מתי עדיף להישמע מנהיגותיים, ומתי דווקא הדיוק ה"יבש" הוא המפתח להצלחה?
המדריך הפרקטי: מתי להשתמש בכל סגנון?
הבחירה בסגנון העברת המסר היא החלטה ניהולית שצריכה להיגזר מהמטרה שלכם באותו רגע ומסוג הקהל שמולכם.
מתי תבחרו בסגנון הצהרה?
תשתמשו בסגנון זה כשאתם נדרשים להוביל שינוי בארגון, להגדיר כיוון אסטרטגי חדש או להרגיע בסיטואציית משבר. במקרים אלו, הקהל לא מחפש את הטבלה עם הנתונים הטכניים; הוא מחפש ביטחון, חזון ושורה תחתונה ברורה. המטרה היא לייצר "פריים" (Frame) לסיטואציה.
מתי תבחרו בסגנון דיווח?
הסגנון הזה הוא הכרחי בישיבות דירקטוריון, הצגת דוחות כספיים, או ניתוח אירועים מקצועיים. כשאתם צריכים להוכיח שהנתונים שלכם מוצקים ושאתם שולטים בפרטים הקטנים, הפירוט השיטתי והדיוק הענייני הם אלו שיבנו את האמינות שלכם מול הדרג המקצועי.
התובנה הניהולית: התאמה לתפקיד ולקהל
ההבדל בין הגסת' לקיין אינו נובע רק מאישיות, אלא מדרישות התפקיד. מנהיגים נדרשים לשפה שמייצרת השראה ומסגרת סיפורית, בעוד אנשי מקצוע נדרשים לשפה שמייצרת אמון ודיוק.
האתגר: אם מנהיג ידבר רק בסגנון דיווח, הוא ייתפס כביורוקרט שאינו מסוגל להוביל. אם איש מקצוע ידבר רק בסגנון הצהרה, הוא עלול להיתפס כשטחי או כ"פוליטיקאי" שאינו מחובר לפרטים.
סיכום תכלס: כדי למקסם את האימפקט שלכם בהעברת מסר, בצעו את הצעדים הבאים:
הגדירו מטרה: האם אתם כאן כדי לייצר נרטיב (הצהרה) או כדי לספק נתונים (דיווח)?
התאימו את הקצב: השתמשו במשפטים קצרים להדגשת מסרי מפתח, ובפירוט שיטתי לביסוס הטיעונים.
סנכרנו את הגוף: ודאו ששפת הגוף תומכת במסר. אל תדברו על עוצמה בתנועות קטנות, ואל תדברו על דיוק בנפנופי ידיים גדולים.
תקשורת אפקטיבית היא היכולת לעבור בין הקודים הללו בהתאם לצורך. מנהל מיומן הוא כזה שיודע להיות "הגסת'" כשצריך להוביל, ו"קיין" כשצריך להוכיח מקצועיות ללא פשרות
רוצים ללמוד איך להתאים את סגנון העברת המסר שלכם לכל פורום ולכל מטרה?
בקורס העברת מסרים שלי תקבלו כלים פרקטיים לשליטה מלאה בשפה ובשפת הגוף שלכם.
לפרטים נוספים על הקורס הדיגיטלי
כתבו לי מייל [email protected] והכי טוב שתשלחו ואצפ-0523784071
אני מבטיחה לענות ולחזור לכולם.
שלכם, באהבה,
גלית