אז זהו, יש לי תואר שני.
בשנה שעברה נתתי לעצמי את ההזדמנות להגשים את החלום.
אחרי שלושים שנה, חזרתי ללמוד באקדמיה.
מה שאומר: לקרוא מאמרים, לכתוב עבודות, להכיר חברות.ים לספסל הלימודים, או למסך הזום… (רובם בגיל של הילדים שלי) להתחבר לקבוצת ואצפ של התואר, שמתעוררת בשעות שאני כבר הולכת לישון לחכות בהתרגשות לשיעורים, להתרגש מהציונים, להציג עבודות באודיטוריום מלא סטודנטים, להנות מכל שניה, לקוות שכל זה לא יגמר….
למה דווקא תואר שני בתקשורת?
מהסיבה הפשוטה שאני עוסקת בזה כבר שנים, ואני רוצה להעמיק עוד.
הבגדים והמראה שלנו הם אמצעי תקשורת, עוזרים לנו להעביר מסרים, לחדד את מה שיש לנו לומר, ולהשפיע על מה שחושבים עלינו.
הבגדים לא לבד, גם שפת הגוף שלנו, טון הדיבור, הדרך שבה אנחנו הולכות.ים, יושבות.ים, מדברות.ים (אינטונציה), סגנון התקשורת האישי שלנו כל אלה יוצרים את התדמית שלנו, את מה שנחשוב על עצמנו ומה שאחרים יחשבו עלינו.
אחד התחומים המרתקים אליו נחשפתי בלימודים ואותו אני חוקרת בתזה שלי, הוא מודל התקשורת של נשים מנהיגות בהשוואה כמובן למודל התקשורת של גברים מנהיגים. מחקרים מראים שבשנות ה-70 של המאה הקודמת (נשמע רחוק, אבל לא ממש…) מצופה היה מאישה מנהיגה (עסקית או פוליטיקאית) שתשתמש בתקשורת מילולית ולא מילולית גברית. לדוגמה יועצי התקשורת של מרגרט תאצ'ר, לימדו אותה להשתמש במודל התקשורת הגברי: להשתמש בקול נמוך, בגוף ראשון, דיבור ישיר, לא מתנצל, מאשים ותקיף. זאת לעומת מודל התקשורת הנשי, המאופיין בטקסט אישי יותר, מרוכך, לא נחרץ, מביע אמפתיה, מתייעץ ומבקש אישור. גם גולדה מאיר שאימצה את מודל התקשורת הגברי, נהנתה מהמחמאה האולטימטיבית למנהיגה בתקופתה, שהיא "הגבר היחיד בממשלה" או במילים אחרות יותר גבר מגבר.
תקשורת מילולית ותקשורת לא מילולית, מה קורה היום?
האם נשים מנהיגות משתמשות במודל התקשורת הנשי או שמא המודל הגברי עדין שולט?
מחקרים עדכניים מצביעים על ממצא מרתק: מנהיגות נשים אימצו מודל המשלב תקשורת מילולית גברית, ותקשורת לא מילולית נשית. כלומר מצד אחד הדיבור יהיה ישיר חד משמעי ותקיף, לא מתנצל ולא זקוק לאישור, ומצד שני יהיה שימוש בהבעות פנים, יותר רגש יורגש בטון הדיבור, ההופעה החיצונית מטופחת (לק, איפור, שיער מסודר) ולבוש בגזרות ובצבעוניות נשית.
מה צופן העתיד?
האם נשים יאמצו מודל נשי גם בתקשורת המילולית?
האם גברים יושפעו מדפוסי התקשורת הנשיים?
זה עוד לא ידוע.
אבל מה שברור לחלוטין הוא שלא מדובר רק במנהיגות. בסוף, זה מתייחס לכולנו, לכל הנשים שרוצות ושואפות ליותר. נשים, עובדות ומנהלות, מנהיגות שמשפיעות על סביבתן ומשמשות דוגמא והשראה לבנות, לאחיות ולחברות שלנו.
כמו שכתבתי כבר בפוסט הקודם ששלחתי, אנחנו חיות בעידן של שינוי שתודלק במהפכת METOO. נשים רוצות, צריכות ודורשות להשמיע את קולן, יש לגיטימציה לנשיות על כל ביטוייה
ולפיכך טבעי ורצוי שמנהיגות מתחומי שונים יאפשרו לעצמן לדבר, לזוז , לשבת, להתלבש בלי להסתיר את השוני הטבעי בינינו לבין הגברים.
בסדנה מיוחדת שיצרתי בעקבות לימודי ומחקר התזה שלי "נשים בגדים וקריירה"
נדבר על מיתוסים מגבילים כמו:
"אישה אינטליגנטית לא מתעסקת במראה שלה?"
האם לבוש נשי הופך אותנו לפחות חכמות, או פחות נחשבות?
האם אני צריכה להיראות גברית כדי להישמע מקצועית?
חשוב לי להיראות טוב אבל אני לא רוצה לבלוט מידי ולמשוך אש …
למה אנחנו חייבות לדבר בקודים הגבריים כדי שנרוויח את מקומנו לצידם?
ועוד משפטים מעכבים כאלה שמהדהדים לנו בראש …
נגלה בסדנה באיזה מודל אנחנו משתמשות
נלמד מה עושה כל מודל תקשורת לקהל השומעות.ים
נראה איך מנהלת ומנהיגה יכולה גם להיראות נשית וגם לשדר עסקים
כיצד לבנות הופעה נשית אותנטית מרשימה, מעצימה ומעוררת סמכות
איך לבוש מחמיא ומותאם יכול להעצים אותנו בכל תפקיד
הדרך לבטא נשיות גם במראה ובשפת גוף אותנטית ולהשאיר רושם מקצועי ועסקי
אם הטקסט הזה סיקרן אתכן והגעתן עד כאן
לחצו וקבלו פרטים על הסדנה המיוחדת שיצרתי ליום האישה הקרוב
לכל הפרטים על הסדנה המיוחדת שיצרתי בעקבות הפוסט הזה לחצו על הכפתור
*(מבוסס על מחקרה של גרבלסבקי -ליכטמן 2017)
אשמח לשמוע מה אתן.ם חושבות.ם כתבו לי בתגובות או ישירות
למייל [email protected]
שלכם, באהבה,
גלית