לרותי רוסו, שלוהקה לתוכנית "המסעדה הבאה" כשופטת בין 3 שופטים גברים,
יש רזומה מרשים- היא עיתונאית, שפית, מרצה, יועצת קולינרית ועכשיו גם שופטת בתכנית טלוויזיה.
כבר בפרק הראשון של העונה, מוכיחה רוסו שהכריזמה שעוברת מעל דפי הטור שלה בעיתון,
עובדת מצוין גם במסך. היא נראית מעולה בחליפה גברית כהה וברעמת שיער אפורה
בהחלט מראה מלא אמירה של משהו אחר, חדש, חזק, שיכול להכתיב, ולאפשר נוכחות שונה וייחודית.
באחת מהכתבות שליוו את התכנית החדשה רוסו צוטטה:"לא היה מצב שאלבש שמלה או פרחוני,
באתי לדבר על אוכל ומסעדנות בגלל ההבנה והחשיבה שלי בדברים האלה, לא בגלל הרגליים שלי"
אני מודה שמה שעבר לי בראש:
"האם היא (ואנחנו) צריכה להיראות גברית בכדי להישמע מקצועית?
למה נדמה שללבוש שמלה פרחונית "מוריד" אותנו ?
לבוש נשי הופך אותנו לפחות חכמות או לפחות נחשבות?
האם אנחנו חייבות לדבר בקודים הגבריים כדי שנרוויח את מקומנו לצידם?
"שלא ידברו על מה שאני לובשת"
גם מרב מיכאלי, בתשובתה לשאלה, למה היא לובשת רק שחור "אני רוצה שיקשיבו למה שיש לי להגיד, שישימו לב למה שאני עושה ולא שידברו על מה שאני לובשת" מעוררת שאלות דומות: האם לבוש בגוונים אחרים משחור, ייקח את השיח למקומות לא רצויים?
ויתרה מזאת, מה כל זה מאותת לנערות ונשים שרואות במיכאלי השראה בכל הקשור למגדר ופמיניזם?
בגדים בשרות המיתוג אישי וניהול הרושם
אחד התפקידים החשובים ביותר שיש לבגדים -חוץ מלהפריד בין הגוף הפרטי לשאר העולם, הוא לבטא את הייחודיות שלנו, להעביר מסרים, לחדד את מה שיש לנו לומר, לדבר בלי מילים.
להתלבש בצורה מונוטונית, בצבע אחד ובגזרה אחת, מתוך הרצון להשמע, עלול להתפרש ככניעה למסר שיש שווים יותר ושווים פחות.
כלומר, אם אנחנו רוצות להימנות על קבוצת השווים,עלינו לבטל את סממני הטבע הנשי לטובת זה הגברי.
להיראות גם נשית וגם חזקה ודעתנית
נדמה כי, דווקא מנשים עם אמירה כל כך חזקה ומשמעותית, מצופה לתת דוגמה לנו ולשאר העולם,
איך להיות חזקה, אינטליגנטית ודעתנית וגם להיראות אישה, מבלי לנסות לשטח את הנשיות ולמוסס אותה כדי להישמע.
לתחושתי, אנחנו חיות בתקפה שפנינו מועדות לשוויון, ללגיטימציה לנשיות על כל ביטוייה ולפיכך טבעי ורצוי שמנהיגות מתחומי שונים יאפשרו לעצמן לדבר, לזוז , לשבת, להתלבש בלי להסתיר את השוני הטבעי ביננו לבין הגברים.
ברור לחלוטין, שמשפטים כאלה עוברים להרבה מאיתנו בראש, ופוגעים בבטחון העצמי שלנו, באמונה שלנו בעצמנו ולפעמים גם בתחושת המסוגלות שלנו.
אפשר לשנות את המצב?
איך לבטא נשיות גם במראה מקצועי ועסקי?
כיצד לבוש מחמיא ומותאם יכול להעצים אותנו בכל תפקיד?
אין פה חוקים שחלים על כולם וגם לא כללים שחייבים להקפיד עליהם
אין שיטה אחת וגם אין הכל או כלום
יש הקשבה – לעצמנו ולסביבה שלנו יש התאמה אישית – לסגנון ולצרכים האישיים שלך ויש תהליך של למידה ושיפור הדרגתי
והכי חשוב :
המצב לא אבוד, אפשר ורצוי שנתחיל בשינוי וכדאי לעשות את זה יחד, בואו ננצל את השנה החדשה ואולי דווקא את יום האישה כדי לדבר בדיוק על המשפטים האלה שמעכבים ומחלישים אותנו הנשים. במטרה לחזק, ולהוכיח שאנחנו לא פחות חשובות ונחשבות רק בגלל היותנו נשים.
לכל הפרטים על הסדנה המיוחדת שיצרתי בעקבות הפוסט הזה לחצו על הכפתור
אשמח לשמוע מה אתן.ם חושבות.ם כתבו לי בתגובות או ישירות
למייל Office@galit-sharon.co.il
שלכם, באהבה,
גלית